זיכרונות

זיכרונות מציפים אותי ולא נותנים מנוח,

זיכרות מהילדות הלא קלה אך כמובן נעימה.

וזיכרונות מהכפר שבאתי אליו ישר מהעיר,

שבו הצטרכתי להיתמודד בחברה די שונה.

אך כמובן הנוסטלגיה הייתה נעימה,

כי העבר בכפר היה בו קצת מהתמימות ומהחמימות.

וכמובן כשפתחתי בתקופה חדשה,

במיפעל המוגן בקרב חברי.

וגם בדירה שהותאמה,

בדיוק לצרכי הנכים.

אך כמובן שחבל,

לא תמיד החיים מיסתדרים.

וכך הזיכרונות חולפים,

רק הגעגועים נישארים.

וכך זה מעגל החיים,

שהם לא תמיד כל כך קלים.