עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מבט על שנים שעברו

16/05/2012 16:00
מיכאל רנסקי
                            
תוהה אני על הזמן החולף,
שעבר כמו חלום.
חולף אני על פני ספר הזיכרונות,
שנישאר עוד מימי בית ספרי.
בעת היזכרי בדמות חברי ידידי,
עת ישבו על ספסל הלימודים.
 
ולפתע רואה אני אותם לנגד עיני,
נאנקים מכאבים ומכאובים.
עת ייקחו אותם לשבי או להורג!
 
וכך אני תר על פינות חשוכות אפלות,
הטמונות בתוככי ספר הזיכרונות.
וכך מתבונן אנכי על שנים שעברו ואינם,
ומחכה שיד ענוגה ואוהבת.
תימחק את המרירות הכואבת!
 
                                   מיכאל
                            
תוהה אני על הזמן החולף,
שעבר כמו חלום.
חולף אני על פני ספר הזיכרונות,
שנישאר עוד מימי בית ספרי.
בעת היזכרי בדמות חברי ידידי,
עת ישבו על ספסל הלימודים.
 
ולפתע רואה אני אותם לנגד עיני,
נאנקים מכאבים ומכאובים.
עת ייקחו אותם לשבי או להורג!
 
וכך אני תר על פינות חשוכות אפלות,
הטמונות בתוככי ספר הזיכרונות.
וכך מתבונן אנכי על שנים שעברו ואינם,
ומחכה שיד ענוגה ואוהבת.
תימחק את המרירות הכואבת!
 
                                   מיכאל
נועה
16/05/2012 16:13
אני מבינה שאת עצובה, כואב לך לראות את חבריך במצב הזה. אל תדאגי יש אור בקצה המנהרה!
אם את ברגעים קשים נסי להתגבר עליהם בכך שתעצמי את העינים ותחשבי שאת מתגברת על משהו שעצוב לך, כואב לך או מכעיס אותך.
מיכאל רנסקי
16/05/2012 16:42
האם אני קורא נכון את מה שאת כותבת, האם זה מופנה לבן או לבת? אם התשובה מופנית אלי אז קוראים לי מיכאל, ומיכאל שם של בן. ואני כותב את השיר הזה בתור מי שמיתגעגע לשנים שעברו, ומי לא מיתגעגע לשנים שהיו ואינם. אומנם ילדותי באותם שנים הייתה יפה וטובה בחיק הורים תומכים ואוהבים, אך היא לא הייתה קלה בגלל היותי נכה קשה. ובנוסף, אני אדם רגיש וכותב כל מה שאני חושב.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: